במהלך ביקורו של נשיא המדינה מר שמעון פרס בגליל, לכבוד י"א באדר, התארח עם פמלייתו במסעדה הכשרה של אחוזת דוברובין.

צילום: יוסף (אבי יאיר) אנגל

במהלך ביקורו של נשיא המדינה מר שמעון פרס בגליל לכבוד י"א באדר, התארח פרס עם פמלייתו לארוחת צהריים במסעדה הכשרה של אחוזת דוברובין שביסוד המעלה. המסעדה הגלילית ממוקמת בחצר ראשונים משוחזרת מ-1883 ומציעה מבחר מנות מגוונות המאפיינות את אזור הגליל תוך התמחות בבשרים משובחים.

צוות המלצרים הגיש לנשיא ארוחת בריאות שכללה מרק עגבניות מוקרם בחלב קוקוס שערב לחיכו, מיקס פילטים של דגים שונים צרובים בטאבון על מצע ארטישוק וארוחת בשרים משובחת עמוסת מנות, בניצוחם של השפים יניב עזריהו (בצילום משמאל) ואורי עוזיאל שקבלו מחמאות רבות מהנשיא והתקבלו במחיאות כפיים.

 rest pro האזרח הראשון בחצר ראשונים

במהלך ביקורו של נשיא המדינה מר שמעון פרס בגליל לכבוד י"א באדר, התארח פרס עם פמלייתו לארוחת צהריים במסעדה הכשרה של אחוזת דוברובין שביסוד המעלה . המסעדה הגלילית ממוקמת בחצר ראשונים משוחזרת מ- 1883 ומציעה מבחר מנות מגוונות המאפיינות את אזור הגליל תוך התמחות בבשרים משובחים.
צוות המלצרים הגיש לנשיא ארוחת בריאות שכללה מרק עגבניות מוקרם בחלב קוקוס שערב לחיכו, מיקס פילטים של דגים שונים צרובים בטאבון על מצע ארטישוק וארוחת בשרים משובחת עמוסת מנות, בניצוחם של השפים יניב עזריהו ואורי עוזיאל שקיבלו מחמאות רבות מהנשיא והתקבלו במחיאות כפיים.
בנוסף, לגם הנשיא ושיבח את טעמם של יינות יקב הרי גליל שהוגשו במהלך הארוחה, יראון 2006 ורוזה 2009 .
הנשיא ניפגש עם גליה קדוש , בעלת המסעדה שסיכמה את הביקור במילים אלו : "קיבלנו מלא מחמאות מכולם , הביקור היה מרגש ושווה כל מאמץ".
אחוזת דוברובין מספרת את סיפור ההתיישבות במושבה יסוד המעלה בימי העלייה הראשונה (1884) שחידשה את היישוב היהודי בעמק החולה . בסיפור נשזר סיפורה המרתק של משפחת דוברובין , שהיו איכרים סובוטניקים (נוצרים שומרי שבת). אנדרי, ראש המשפחה, קשר גורלו בגורל העם היהודי , התגייר ועלה לארץ ישראל יחד עם משפחתו הענפה ב- 1909 , למרות הקדחת שפשתה במקום. למרות מחיר הדמים של הקדחת הקימה המשפחה משק חקלאי לתפארת מדינת ישראל וברבות השנים העבירה את החווה לרשות הקרן הקיימת לישראל.
אחוזת דוברובין כוללת מוזיאון עם תכנית אור קולית המספרת את סיפור המקום , תצוגת המסמכים מתוך ארכיון המושבה , באר אנטילה (שרשרת דליים המעלה מים לבריכת אגירה ומשם בתעלות לבוסתן ), משק חי , מסעדה כשרה וגן אירועים.

עכבר העיר 12.11.09 מתן אברמוביץ  

גם לשומרי הכשרות מגיע : חיפשנו ומצאנו עשר ארוחות עסקיות מומלצות במסעדות כשרות ברחבי הארץ.
אחוזת דוברובין המשוחזרת אוצרת בתוכה את סודות המושבה ומצ'פרת במטבח משובח וכשר.
המסעדה בראשות השף יניב עזריהו מתגאה במבחר של בשרים מיושנים ומעושנים כהלכה , שימו לב שיש להזמין מקום מראש במסעדה כיוון שבמקום ישנו גם גן אירועים.מה בתפריט : ארוחת שחיתות אמיתית – למרכז השולחן תקבלו חמישה סוגי סלטים מטבלים ושני סוגי לחמים, המנה העיקרית מוגשת וחגיגה של ממש – גריל קומפקטי מונח בשולחן ומרכז עליו 350 גרם של בשר מסוגים שונים עבור כל סועד.
בין הלהבות תמצאו פרגיות , אנטריקוט, , קבב טלה ושאר בשרים מעניינים ובצד מוגשים גם תפוחי אדמה , בטטה ואורז. הקינוח אף הוא כלול כאן ומפתיע עם הסופלה שוקולד חם ועמוס בקרם חלבה או קרמבל תפוחים עם גלידת וניל , השתייה כלולה בארוחה גם קרה וגם חמה. השעות : ימי ראשון עד חמישי 12:00-22:00 ובימי שישי – 12:00 עד שעה לפני כניסת שבת טלפון – 04-6802680

ynet זיו ריינשטיין 22.02.10

מצפון תפתח הנאה .
תמיד כיף לטייל בצפון ובכל מזג אוויר, אבל פסטיבל "חשיפה לצפון" שייפתח ביום ראשון בגליל העליון יציע לכם טיולים , הופעות, מסעדות וצימירים בהנחות מיוחדות , וגםלא יתנגדו אם תעברו לגור שם. תיכנסו כבר לאוטו ותסעו – הפסטיבל מתחיל.
ארומת התבלינים ופרחי החליטה הובילה אותנו לסיור ריחני אחר באזור הפרדסים והמרבדים הירוקים של חולתה . לא עבר זמן רב, וקיבתינו אותתה שכדאי שנעצור ונתייחס גם אליה . עברנו את הגבול למושבה הסמוכה לחולתה יסוד המעלה , ונכנסנו לסעוד את לבנו באחוזת דוברובין שנוסדה ב- 1909 .
המקום היפיפה והישן ידוע במנות הבשר המעושנות והמיושנות בעיקר של אווזים שהוא מציע , ובמחיר "מנת השף" (120 שקל ללא יין) הכוללת פלטת בשרים של 350 גרם, חמישה סוגי סלטים , שני סוגי פחמימות, לחמים ומטבלים ומנה אחרונה ושתייה חמה.במחיר הארוחה תוכלו גם להינות מהמופע האור קולי של המוזיאון במקום, המספר את תולדותיה של יסוד המעלה ומשפחת דוברובין .
אחוזת דוברובין . שעות פתיחה כל יום (פרט לשבת) 12:00-21:00 טלפון : 04-6802680

לאוכל במוזיאון

הכל התחיל משיחה בין רחלה, חברתי לביני. רחלה עובדת בחברה שמתמחה בארגון טיולים, ימי גיבוש והווי לקבוצות וארגונים. היא מכירה את כל אתרי האקסטרים בארץ, מקומות נפלאים לבילוי עם משפחות, הפעלות מיוחדות ואת כל מסלולי הטיול השווים. כך שהשיחה גלשה לאחוזת דוברבין קפצתי, אוכל היה מאז ומעולם הצד החזק שלי בשיחה.

אבל רחלה חשפה בפני את אחוזת דוברובין שלא הכרתי. גם אני כמו כולם הכרתי את מסעדת דוברובין המפורסמת שביסוד המעלה, מעולם לא עצרתי לשאול מהו אותו בית אחוזה, ומה מציעה המסעדה הזו מעבר לבשר משובח.

אחרי שאמרתי לרחלה "דוברובין, כן, יש שם איזו מסעדה…." מצאתי את עצמי, נוסעת יחד איתה, שחיוך מלא סיפוק על פניה היפות, והיא מבטיחה לגלות לי מקום חדש במקום שאני טוענת שאני כבר מכירה משכבר.

רצה מזלנו הטוב, והשמיים הצלולים של אחרי גשם סיפקו לנו מזג אויר נפלא לטיול. באופק ניתן היה להבחין בפסגת החרמון המושלגת ומסביב הרבה ירוק רענן של ראשית חורף. עברנו את יסוד המעלה, וחנינו בחצר אחוזת דוברובין.

רחלה לקחה אותי לסיור קצר בחצר, והתחילה להסביר לי איפה אנחנו עומדות. אחרי שראיתי את באר הדליים שעדיין עובדת, סיפרה לי על האחוזה שהוקמה בשלהי המאה ה 19. "בעצם" הציעה רחלה, "בואי תראי את הכל במוזיאון", הו, אז גיליתי להפתעתי שבחצר אחוזת דוברובין, זו שיש לה מסעדה נפלאה, ורבים מצפינים עד אליה כדי לחגוג את נישואיהם בהדר, יש עוד קודם לכן מוזיאון. מוזיאון שמספר על ראשית ההתיישבות בעמק החולה, על המושבה יסוד המעלה, ועל קורת משפחת דוברובין.

המוזיאון ממוקם בתוך בית המשפחה ומספר את סיפורה, בעוד המסעדה היא חלק מהחווה ושימשה במקור לאורוות ורפת.

החווה בנויה כמו בית חווה אירופאי מהמאה ה – 18. הן במבנה והן בארגון. מסתבר שכשנבנתה יסוד המעלה לפני כ 125 שנים, על ידי בני העלייה הראשונה, שככל הנראה היו עקשנים במיוחד. אחרי שרבים מהם קיפחו במלריה האיומה את חייהם. משפחות רבות ביסוד המעלה איבדו 5, 6 ו 12 ילדים למשפחה אחת, ובכל זאת נאחזו במקום, הגיע הברון רוטישלד (כלומר פקידו בשמו), והציעו לתושבי יסוד המעלה לנטוש את בתיהם ובמקום לעזוב לישוב חלופי קצת יותר "בריא". אנשי יסוד המעלה דאז, שקנו את אדמותיהם בכספם, ניהלו דיון סוער על עתיד מושבתם. ובסיומו הודיעו "לא הברון נתן ולא הברון הוא שייקח" ומשמעות העניין, הם פשוט סירבו להצעה ונאחזו בעקשנות בקרקע.

עקב קשות עורפם, התרצה הברון והציע לבנות חמש חוות (בפועל נבנו 3, דוברובין היא האמצעית), בהם יישובו אנשים בעלי ידע בחקלאות יעזרו לאנשי המושבה. במשך כמה שנים משפחות שונות באו ועזבו את האחוזה. עד שהגיע אליה יואב דוברובין.

יואב דוברובין היה סובוטניק (נוצרים ששמרו את חוקי ומצוות היהדות, מתוך הזדהות ואמונה שהם מחזיקים בברית הישנה, נרדפו והוקעו מהקהילה הנוצרית), התגייר ובחר באחת התקופות הקשות ביותר ליהודים להיות יהודי ולעלות לארץ. הגיע ליסוד המעלה והשתכן באחוזה שנקראה אחוזת דוברובין על שמו בשנת 1909.

היום כשמסתובבים באחוזת דוברובין היפיפייה, קשה להאמין לסיפורים ולתיעוד במוזיאון של הקשיים, הביצות והמחלות שסבלו מהם דרי המקום.

אחוזת דוברובין משמשת היום כמוזיאון המלמד על בני משפחת דוברובין, ובכלל מציג תמונת מצב של ראשית ההתיישבות בארץ בכלל ובאזור אחוז הקדחת של עמק החולה בפרט. אגב, כנראה שיש שכר על העקשנות והעמל, יואב דוברובין, נפטר בארץ אותה עבד והוא בן 104.

אני, שעד אותו ביקור הכרתי רק את המסעדה המפורסמת, לא ידעתי שהמקום מכיל גם מוזיאון מפואר המשחזר באופן נאמן למקור את החיים בחווה באותם ימים (כולל הכלים, סגנון המגורים ועוד), דרך תעודות ועדויות היסטוריות רבות.

בנוסף יש במקום סדנת קרמיקה פועלת ומתפקדת שאפשר להתנסות בה, חצר גדולה שבימי הקיץ עורכים בה חתונות ואירועים (בחורף אפשר לערוך אירועים במבנה המוסק באח). מרחלה אני למדה על מגוון עצום של פעילויות שמגיעות למקום לקבוצות (סדנאות יין, מעגל מתופים ועוד).

במבנה הגדול שפעם בימי משפחת דוברובין שימש כדיר, ורפת, בנויה היום מסעדה מקסימה, ענקית בגודלה ובכל זאת מעוצבת באינטימיות, ובחן כפרי אירופאי. במיוחד בחורף, עם האח הדולקת, המקום נותן תחושה של חו"ל.

המסעדה, כשרה ומגישה אוכל כפרי – בשרי. למנות ראשונות קיבלנו מגוון סלטים טריים מאוד, מגידולי הסביבה, בניהם כמה מנות מפתיעות כמו סלט הפטריות, סלט מעשבי תבלין ואגוזי פקאן (כשכל חומרי הגלם, כך אנו מגלות גדלים במרחק נגיעה), ועוד. כמנת ביניים לצד בקבוק יין הגיע מנה של תבשיל קדירה בשרי בפוייקה, את הרוטב העשיר טבלנו בלחמים מהמקום (אני הייתי מוכנה להסתפק בלחמים ותו לא). לדעתי זה היה השלב הראוי והמאוד משביע לסיום הארוחה, אלא שהסתבר שרק התחלנו.
על שולחננו נחתה פלטה לוהטת מכוסה במכסה גדול, מעין סיר שתחתיתו גחלים לוחשות (שתינו ציינו שהמלצרים ראויים לצל"ש על הכובד שהם מצליחים לשאת בגאון) כשפתחנו את המכסה, גילינו מיקס בשרים ענק, החל מצלעות מצוינות, סטייק, אווז, פרגיות במרינדה נימוחות במיוחד, וקציצות קבב נפלאות. אני כבר לא זוכרת מה עוד התלהט לו על הגחלים, היות ונדרש מאמץ כביר כדי לסיים את התכולה

לקינוח הוזמנו למרפסת, ישבנו בשמש החורפית, מסניפות את ריח הגשם ושתינו תה עם פונדוט שוקולד נפלא, ועוגיות לצד התה.

למרות שהיינו באמצע השבוע, ובשעת צהריים, המקום היה הומה. והיות וישבנו לא רחוק מהדלת, הייתי עדה למספר אנשים שביקשו להיכנס למסעדה ללא הזמנת מקום מראש ונענו כי המקום מלא עד אפס מקום (אכן, עיני העידו כי כך הוא). אי לכך מומלץ מאוד להזמין מקום מראש.

גם אם אתם, כמוני, מכירים כבר את מסעדת דוברובין, וגם אם טרם ביקרתם במסעדה, עשו לעצמכם טובה, וקודם כנסו למוזיאון ולפעילות.

המסעדה הזו מספקת הרבה מעבר למסעדה סתם, אלא חוויה כוללת. ובתקופה בה כל בית אוכל מנסה ליצור לעצמו מיתוג עם ערך מוסף, לשבת ולאכול בתוך הפנינה ההיסטורית הזו, ממש בחצר הרפת, אחרי סיור במוזיאון, ולהרגיש לכמה שעות לגמרי במקום אחר ובתקופה אחרת. הקשיים של החלוצים, עיקשות עורפם ועקשנותם המפורסמת, סוף כל סוף באים על שכרם.

יופי של מקום, במיוחד בחורף, אם בא לכם להרגיש לגמרי בחו"ל מבלי להתרחק יותר מידי מהבית. מומלץ גם לילדים, שהמרחבים והפעילות יעסיקו אותם (גם אם הם מתקשים לשבת במסעדת פאר), ככה, אפשר "על הדרך" להחדיר בהם גם מעט ציונות, והיסטוריה.

אצולת העמק – רמי סימני

אצל רובנו זה מגיע לשיא בערך בצומת יקנעם, כשאנחנו חוזרים מחופשה בגליל. ההרגשה כבדה, במיוחד בחורף. מי בכלל רוצה לשוב לגוש דן? היונה ואנוכי שואלים עצמנו בפעם האלף, למה שלא נמצא איזה תאנה וגפן להתיישב תחתם בגליל המרהיב? זה מחזיק מעמד עד יקנעם, ומתפוגג כשהיונה חושבת איך היא תסתדר בלי מרכז תרבות קרוב.
בינתיים נשלח גם אתכם לטוות חלומות, במטמון קולינרי וסביבתי מהיפים בישראל. תמיד מזכירים את ארץ הגליל בהתפייטות כמקום הכי קרוב לטוסקנה. אז למה שלא נהפוך את היוצרות? כשתהיו בטוסקנה תאמרו שזה ממש מזכיר לכם את אחוזת דוברובין. באחריות. איפה עוד תמצאו אחוזה בת למעלה ממאה שנה, כל כולה הדר ואצילות, ושמלתה הקולינרית טובלת בשדות ובמטעים אפופי ניחוח?

בסלטים שיגישו לכם למנות ראשונות תתפרץ הטריות החוצה ותוכלו ממש לחוש את רגבי האדמה שמסביב.
אבל לפני שנצלול לאוכל עוד מילה על המקום. באחוזת דוברובין תוכלו לשלב קולטורה אמיתית לעצמכם ולילדים. המקום, בבסיסו, הוא מוזיאון חי של ראשוני המתיישבים בעמק הרומנטי. בשלל חדרים תקופתיים, עם רהיטי התקופה, התמונות ושאר עזרי היומיום, תוכלו לחוש את חיי המשפחה, החלומות והתקוות שהיו למשפחת דוברובין שגרה פה. המסעדה ממוקמת בחצר האחוזה וחלק מחדריה הם אורוות לשעבר. מים תוכלו לשאוב מהבאר שבחצר, ותנו לילדים להשתובב קצת על הדשא בחוץ, צעקות הגיל שלהם מקבלות כאן נופך פעמוני.
האמת היא שהתקוות הקולינריות היו נמוכות. מה כבר יתחדש לנו במעמקי ארץ הגליל, שנות אור מהסצינה? ובכן, השף יפתח צפריר, איש חיל, החליט על מיצג תכליתי: תפריט מצומצם, אך כל פריט מלך. בעסקה של 120 שקל לאדם בערב תקבלו ארוחה שכוללת שלושה מסכים – סלטים, עיקריות, אחרונות – שתייה קלה וכוס יין גלילי. ואם תגיעו עד 17:00 תשלמו רק 100.
בדקנו כל סלט שהוגש לשולחן ופינו אמר שירה. שילוב מדויק של פשטות וטריות והרמוניה של טעמים. תתחילו בסלט השומר בשילוב הקישואים בלימון ושום, עם נעיצות חניכיים קלילות בלחם הבית הנפצוצי, שעושה רושם שזה עתה יצא מהתנור העתיק של סבתא דוברובין. תתרשמו גם מהמלצריות האדיבות שלבושות במלבושי התקופה, ותמחאו כפיים לזוג אנשי האדמה גליה וחומי קדוש, חקלאים מהעמק שהחיו את המקום ושומרים עליו באיכות נדירה במחוזותינו.
בבשרים נתן צפריר קונצרט של ממש. לשולחן יורד מגש מרכזי שעליו סדורים נתחי אנטרקוט, ספריבס, פרגיות וקבב. האנטרקוט היה טעים ומיושן כהלכה, לספריבס לא הגענו, הפרגיות נשתמרו זמן רב במרינדה שנתנה טעם מושלם, ורק הקבב לא היה מאוזן בטעמו וחסר מעט שומן כבש.
עד שהגיעו האחרונות הגנבתי מבט מהחלון למרכז האחוזה היפהפה, ואני לא יכול שלא להמליץ עליו לחובבי הז'אנר שמחפשים משהו אחר כאתר לאירועים. בשילוב האטרקציות התיירותיות שבסביבה, הסוסים ובעלי החיים, לא נראה שיש גחמה שתעלה על דעתכם וענבל, פצצת האנרגיה החביבה שמנהלת את המקום, לא תגשים לכם.
את הסופלה שבסוף תחזיקו ביד אחת תרוצו לאכול בשדה הסמוך, רק שם לא ישמעו את אנקות האושר שלכם – ולא הגזמנו.
בדרך החוצה עִפברו דרך המוזיאון, נשקו את תמונתה של סבתא דוברובין וסעו לשלום. שבת שלום.

לגליה וענבל יקרות ולכל עובדי אחוזת דוברובין.
"אנשים טובים באמצע הדרך, אנשים טובים מאוד" (נעמי שמר)
רוצים להודות מכל הלב, על העזרה, הנכונות והקשבה.
על מאמצים שהושקעו ללא סוף עד פריט אחרון, ועל כל מה שמעבר, באירוח קבוצת רפאל.
הצלחה שלנו זאת ההצלחה שלכם. בברכת המשך שיתוף פעולה פורה וחג אורים שמח.
אילנה סיני – דיזנהויז יוניטורס – תיירות ישראלית

ענבל וצוות אחוזה המדהים.
רצינו להודות על אירוח מדהים שעשיתם ללקוחותינו.
על ארוחת מלאכים שרק לכם יש כזאת.
הכל היה מושקע ואיכותי כמו שאתם יודעים.
אז תודה מכל הלב
שחר בירן – עידן חדש

לכבוד כל צוות הנפלא של אחוזת דוברובין.
אנחנו רוצים להגיד לכם תודה.
תודה מכל הלב על האירוע הנהדר שעשיתם עבורינו.
שמחנו שוב לגלות כמ כייף יכולה להיות פקת אירוע כשמבצעים אותו עם צוות מקצועי ונעים הליכות כמוכם.
תודה רבה
אתי אלישע וכל צוות רימוני הגליל